הפודקאסט מצולם ומוקלט בוואן שוט, בלי עריכה ובלי תיקונים. 

מה שנאמר בו נשאר כמו שהוא, עם המחשבה, עם השתיקה, ועם הדיוק או חוסר הדיוק של הרגע.
זו בחירה מודעת, שנובעת מאותה תפיסה שמלווה אותי גם במעגלים ובהרצאות- 

אותנטיות לפני הכול.

בכל פרק אני מדבר בקול פתוח על החיים, על מסכות שאנחנו עוטים, 

על בחירה, על אמונה אישית, ועל המקומות שבהם נדרש אומץ כדי להסכים להיות 

מי שאנחנו באמת.



אני לא מנסה ללמד ולא להוביל תהליך, אלא לשתף מסע ולהזמין הקשבה.

עבור רבים זו נקודת החיבור הראשונה איתי, דרך שמאפשרת להרגיש את הקצב, 

את השפה ואת האופן שבו אני ניגש לשאלות של זהות ומשמעות.


מי שמרגיש חיבור דרך ההקשבה, מבין בדרך כלל שההרצאה והמעגל הם המשך טבעי לאותה
שיחה, הפעם במפגש חי, פנים אל פנים.